פריאימפלנטיטיס היא דלקת שמתפתחת סביב שתלים דנטליים ופוגמת בתהליך ההשתלה או בבריאות הפה שנים מאוחר יותר. מה גורם להיווצרות הדלקת וכיצד ניתן לטפל בה?
השתלות דנטליות כוללות אחוז קטן של סיבוכים פתירים
השתלות דנטליות הפכו לחלק בלתי נפרד מתהליך שיקום הפה המודרני. הן מביאות כל מקרה של שיניים לקויות או חסרות לכדי חיוך מושלם ואסתטי, משפרות פלאים את בריאות הפה והלסת ומלוות בתוצאות מוצלחות, כולל בשביעות רצון גבוהה מאוד מצד המטופלים.
יחד עם זאת, ההשתלה שבה מוחלף רכיב טבעי בעצם זר אינה חפה לחלוטין מסיבוכים, כאשר הנפוץ והקשה שבהם הוא פריאימפלנטיטיס.
מה זה פריאימפלנטיטיס בכלל?
למעשה, קיימים שני סוגי דלקת סביב השתלים:
- מוקוזיתיס סביב השתל – דלקת שנוצרת ברקמה הרכה סביב השתל, שהטיפול בה יחסית פשוט ומהיר וכולל ניקוי האזור המודלק.
- פריאימפלנטיטיס – דלקת הפוגעת בעצם הלסת וגורמת לאובדן עצם סביב השתלים. הטיפול בסוג זה מורכב הרבה יותר ולעתים מגיע עד כדי החלפה של השתל עצמו.
פריאימפלנטיטיס מזכירה במידה רבה דלקת חניכיים סטנדרטית, רק מהירה בהרבה בהתקדמותה וגם מאתגרת יותר לאבחון. מדוע?
לשיניים הטבעיות קיימת מערכת הגנה יעילה הבנויה מסיבים, אליה מוזרם דם המכיל כדוריות לבנות שמהוות חלק ממערכת החיסון. מערכת ההגנה היא מעין מפרק שיושב בין עצם הלסת לשן ומאפשר תנועתיות מבוקרת תוך כדי בלימת זעזועים.
בנוסף, מתקיימת הגנה פעילה מפני חדירת מזהמים שונים. השתלה דנטלית שבמסגרתה יש בורג טיטניום שמחליף את השן הקיימת, מבטלת את מערכת ההגנה ופעילותה.
עקרונית, שתל שנקלט בהצלחה הוא כזה שהעצם גדלה ונאחזת בו, כך שהוא יציב. דלקת מסוג פריאימפלנטיטיס מתפשטת סביב השתל מהר יותר מצמיחת העצם וללא מערכת הגנה יעילה שתנטרל אותה. לאורך התפתחותה, היא יוצרת כיסי חיידקים עמוקים שלא תמיד הגוף מזהה כבעיה ולכן לא מפגין אותה ככאב.
במצבים כאלו, הבעיה תתגלה ככל הנראה רק בביקורת לאחר ההשתלה, כך שלא יהיה מנוס מלעקור את השתל שנכשל.
קבוצת הסיכון לדלקת פריאימלנטיטיס
אנשים עם רקע של מחלות חניכיים נמצאים בקבוצת הסיכון לדלקת זו וכך גם חולים בסוכרת שלא מקפידים כראוי על היגיינת הפה. בנוסף מעשנים נכללים בקבוצת הסיכון גם כן משום שהעישון פוגע במערכת החיסונית ומעכב החלמת פצעים, כך שבניית העצם הנדרשת ליציבות השתל עלולה להיפגע.
ניטור ואבחון הדלקת
גם אם הגוף איננו משדר כאבים בשלבי התפתחות הדלקת, קיימים מספר סימני אזהרה שרצוי לבדוק אצל רופא השיניים שביצע את ההשתלה:
- דימום בחניכיים מאזור השתלים – בין אם ספונטני ובין אם תוך כדי צחצוח
- התפתחות של נסיגת חניכיים החושפת את החלק המתכתי של השתל
- נפיחות החניכיים סביב השתלים
- הפרשה סביב השתלים
- כאבים נקודתיים באזור השתל
דרכי הטיפול
מכיוון שדלקת היא ריאקציה גופנית טבעית לחדירת מזהמים, הרי שהגורם המרכזי למחלה הוא חיידקי ולכן שמירה על היגיינה נאותה תיצור את החוסן הדרוש.
זהו טיפול מניעתי חשוב ולכן צריך לקחת אותו ברצינות רבה, להקפיד על כל הוראות התחזוקה של השתלים, להשתמש בחוט דנטלי, תכשירים לשטיפת הפה, צחצוח קפדני, ביקורים במרווחים תקינים אצל השיננית (אחת ל-3-4 חודשים לפי ההנחיה האישית) וביקורים אצל רופא השיניים לביקורת ומעקב.
אם במסגרת הביקורים במרפאה נצפה אובדן חלקי של עצם באזור השתלים, ניתן לפעול במספר דרכים התערבותיות כדי למנוע את כשלון השתל: ניקוי הדלקת באמצעות מכשור ייעודי בשלב ביטוי קל, או השתלת עצם באזור ההרוס במקרים מתקדמים יותר. פעולת ההשתלה מהווה ניתוח כירורגי לכל דבר ועניין.
גם למקצועיות ההשתלה הדנטלית יש קשר!
חשוב לציין שנמצא גם קשר בין התפתחות פריאימפלנטיטיס לבין מיקום נכון ומדויק של השתלים. השתלים עצמם נדרשים לעצם בנפח וצפיפות טובה, למרווח תקין ביניהם ויכולת לנקות אותם כראוי לאחר מכן. הדרישה היא למיקום על ציר האורך בהתאם לכיוון הכוחות המופעלים. אם חלה סטיה מכל אלו, הדבר עלול להקטין את חיפוי הרקמה שיווצר ולהגדיל באופן לא רצוי את ספיגת העצם.
מכיוון שתנאי ההשתלה מוכתבים ברובם על ידי המבנה האנטומי הקיים של הלסתות ועל ידי שינויים פתולוגיים קודמים, רופא השיניים יצטרך לבדוק לעומק את הרקע והנתונים של המטופל, לבצע צילומי רנטגן ללסתות ולערוך סריקות טומוגרפיה ממוחשבות לאזור ההשתלה (CT).
הערכות מתאימה תמפה גם מבנים אנטומיים חשובים כמו עצבים, חללי סינוס וכלי דם שנמצאים באזור ההשתלה ושצריך למנוע פגיעה בהם. במרפאת דנטל מדיקל סנטר אנו משתמשים גם בתוכנות ממוחשבות המאפשרות תכנון מיטבי שלך מהלך הניתוח ויישום מדויק של מיקום השתלים.
נתונים קליניים מהשטח
מידי שנה מבוצעות יותר ממיליון השתלות שיניים חדשות בכל העולם, כאשר ישראל "תורמת" כמות מספרית גבוהה מאוד לנתונים הללו. השתלים עצמם מבוצעים על ידי טכנולוגיה חדישה ומתקדמת המספקת יתרונות רבים למטופלים, ביניהם צמצום הסיבוכים מההשתלה לרבות דלקת פריאמפלנטיטיס. יחד עם זאת, מדובר בגורם הנפוץ ביותר לכישלון השתלים ואובדן עצם הלסת.
לפי הסטטיסטיקה, כ-10% מהמושתלים יסבלו מדלקת כרונית סביב השתלים החדשים, כאשר היא צפויה להופיע ב-12%-43% מהשתלים שבוצעו בפה המטופל.
למעשה, דלקת פריאימפלנטיטיס קיבלה את שמה ממחלה אחת בשם פריודונטיטיס, שבה נוצרת דלקת בשורש השיניים הטבעיות וברקמות הקיימות סביבן. זוהי מחלה יחסית וותיקה ויש שיאמרו אפילו קדומה, שכן סוברים שהיא קיימת משחר האנושות. לעומתה, פריאימלפנטיטיס היא מחלה חדשה שנוצרה רק לפני עשרות שנים – רק בעקבות התפתחות היכולת לבצע השתלות דנטליות.
למרות שיש קווי דמיון רבים בין שתי המחלות, הן שונות בקצב ההתקדמות ובמידת ההשפעה שלהן על הרקמות. פריאימפלנטיטיס כולל היקף נרחב של הרס הרקמות סביב השתלים, המלווה בהתקדמות דלקתית מהירה. פריודונטיטיס לעומתה מתקדמת לאט ורק במקרים נדירים מאוד קצב התקדמותה מואץ.
מכאן ברורה חשיבותה של התגובה הטיפולית המהירה והניסיון למנוע את הצורך בהשתלה חדשה. ככל שיעלה הצורך לבצע מחדש השתלת עצם ושן, כך יהיה צורך גם בתקופת המתנה ארוכה יותר הכוללת עקירה והחלמה מלאה. כל זאת בזמן שהפגיעה האסתטית ותברואת הפה עדיין לא שופרה לחלוטין ובהתאם לציפיות שהמטופל הגיע עמן לטיפול.
לסיכום:
פריאימפלנפטיטיס כאמור היא מחלה יחסית "חדשה" ולכן לא נחקרה עדיין בצורה מספקת ולא עברה את מבחן הזמן כדי לספק לגביה נתונים אחידים. מכיוון שזוהי מחלה זיהומית, טיפול אנטי בקטריאלי הוא רכיב חשוב מאוד בהצלחת ההשתלה ועל המטופל לבצע כל טיפול מונע יעיל להתרפאות.
בנוסף, הצוות הרפואי יצטרך לספק מענה מהיר לשלבים המוקדמים של המחלה ולסלק את הדלקת במידת האפשר, כל עוד לא נוצרו עדיין "כיסים" שמונעים גישה למצבורי החיידקים ההרסניים. אם הנזק חמור, יש צורך בהתערבות ניתוחית הכוללת את הפרדת השתל מרקמת החניכיים וסילוק הרקמה הנגועה. יהיה צורך לעבור תהליך החלמה מלאה לפני שניתן יהיה לבצע מחדש את ההשתלה.
במרפאות דנטל מדיקל סנטר למצוינות דנטלית אנו רואים במקצועיות חסרת פשרות כערך עליון ולכן ערוכים לביצוע כל השתלה דנטלית אך ורק על בסיס תכנון מקיף וקפדני, המשתמש בתוכנות ומכשור טכנולוגי מתקדם. המרפאה מעניקה טיפול מסור ואחראי ביותר לכל לקוחותיה ותשמח לפגוש גם אתכם לביצוע השתלה דנטלית מוצלחת ולטפל בכל מטופל/ת הסובלים מפריאימפלנטיטיס.
מצבים רבים עלולים לגרום לספיגת עצם סביב השתלים הדנטליים:
- סוכרת טייפ 2 בלתי מאוזנת
- מחלת חניכיים קיימת או רקע של תחלואה קודמת
- קוטר שתל שגוי (נדרשים לפחות 2 מ"מ להקפת השתל, אם הדבר לא בוצע הדבר יביא לכישלון ההשתלה)
- יאטרוגני (חוסר מיומנות מצד מבצע ההשתלה)
- לעתים השתלה ביום אחד בה תתרחש עקירה והשתלה מיידית תעורר פריאמפלנטיטיס, לכן לא כל מטופל יתאים לשיטה זו.
ביקורת רפואית אצל המומחה שביצע את ההשתלה תאמת את המצב, באמצעות בדיקה המבוצעת עם מכשיר בשם מחדר, שבודק דימום, את עומק הכיס בין השתל לעצם, האם קיימות הפרשות והאם יש ניידות בשתל. בהתאם לנתונים, יבוצע צילום פריאפקאלי שמודד את רמת ספיגת העצם.
הטיפול מיועד לבלימת ההתפשטות של ספיגת העצם לכיוון קצה השתל, תוך שיפור טופוגרפית העצם ובנייתו מחדש. בהתאם לסוג וחומרת הדלקת, טיפול זה עשוי להיות שמרני, תרופתי, סיסטמי, באמצעות לייזר או בניתוח, לעתים גם ע"י הוצאת השתלים לחלוטין.
עצם שנספגה לא תחזור לעצמה ללא התערבות רפואית, מה שעשוי להביא לכישלון ההשתלה ולהערכת האפשרות לעבור השתלה חוזרת. הדבר תלוי ביכולת לבנות מחדש את העצם לאחר הוצאת השתל ובהתאם למצב הרפואי הקיים. במקרים רבים, יעדיף רופא השיניים לנסות להציל את השתל הקיים מבלי להוציא אותו.
