תפקידו של גשר מוברג על גבי שתלים הוא לגשר בין שיניים חסרות, בהתקן שנראה כמעין תותבת, אך בעל מראה טבעי ביותר המאפשר לעיסה תקינה ומראה אסתטי ראוי. מתי מיישמים את הגשר ומהם הסוגים האפשריים שניתן להתקין?
"גישור" לשיניים החסרות
אובדן שיניים נגרם ממגוון סיבות, כשהבולטות מכולן הן נשירת שיניים בעקבות נסיגת חניכיים או ריקבון מתקדם וכן מצבים של פציעה קשה שנגרם ממנה נזק רב. גשרים על גבי שתלים נועדו לבנייה מחדש של קשת השיניים בפה המטופל וכדי למנוע גריעה במצב התפקודי שנוגע לחוסר השיניים הקיים.
באופן עקרוני, כל חלל שבו קיימת שן שנפלה, עשוי לחוות "פיצוי" על ידי יתר השיניים, שינועו לכיוון אותו חלל בכדי למלא אותו. אם מדובר במצב של ריקבון, הוא עלול להשפיע על השיניים השכנות או להביא למחלת חניכיים, לשיבושים בלעיסה ולבעיות נוספות בלסת.
את הבעיות האלו, ניתן למנוע באמצעות גשר מוברג, בייחוד אם חל אובדן של מספר שיניים בודדות. הגשר המוברג מורכב על גבי השיניים הטבעיות ומשתמש בהן כעוגן, כך שהוא מצוי סמוך לאזור השן החסרה ומתפקד במקומה.
כדי ליישם גשרים על גבי שתלים, נדרשים מספר מפגשים אצל רופא שיניים מומחה לשיקום הפה הכוללים גם מעקבים ותחזוקה שיאפשרו לגשר להחזיק לאורך זמן.
נקודה חשובה: אם אתם זקוקים לשיקום פה בעקבות אובדן שיניים רבות, יש לפנות לרופא משקם מנוסה שיוכל לבצע שחזורים, השתלות ושיטות טיפול נוספות. אתם מוזמנים להתייעץ עם הרופאים המומחים שלנו בנושא בכל עת.
אילו סוגי גשרים על גבי שתלים קיימים?
גשר דנטלי מכיל בדרך כלל מבנה מתכתי וחלק עליון ובולט מפורצלן המדמה את סט השיניים. גשרים אלה מתקבלים במספר סוגים, לכולם אותה התכלית. ההבדל נעוץ במצב השיניים והפה הקיימים, ברקע הרפואי של המטופל ובצורך הטיפולי בהתאם לסוג הפער שעליו יש לגשר.
גשר דנטלי קבוע (גשר מסורתי)
זהו גשר לשתלים שבו מעגנים שני כתרים לשתי שיניים טבעיות מכל צד. כדי לבצע את הפעולה, נדרשת השחזה לשיניים הטבעיות כדי שיהיה ניתן להקצות על גביהן מקום להנחת הכתר ועליו הגשר הקבוע. כעת מדביקים את שני הכתרים יחד עם השן המלאכותית, כך שהתוצאה מתקבעת למקום מבלי שיהיה אפשר להסירה.
גשרים אלה נחשבים לפתרון טוב למי שעברו סתימות דנטליות בסמיכות למקום שבו חסרה שן, מאחר והן משמשות כבסיס מוצלח לכתרים בדרך כלל.
גשר מודבק לשיניים (הדבקה בשרף)
גשרים מהסוג הזה עשויים להתאים רק למטופלים מסוימים, בעיקר למי ששיניהם הטבעיות נחשבות חזקות ובריאות וששומרים על היגיינת פה ברמה טובה. בנוסף, גשרים אלה לא יורכבו במקומות שמופעלים עליהם כוחות חזקים מאוד בעת הלעיסה, כך שהם יתאימו בעיקר להחלפה של השיניים הקדמיות.
בגשר המודבק, מחליפה השן המלאכותית (התותבת) את השן המקורית באמצעות חווקי מתכת ומלט שרף מיוחד שמיושם על השיניים הסמוכות משתי הצדדים. שיטה זו להבדיל מהקודמת אינה מצריכה השחזה ובעלת תוצאה אסתטית טובה מאוד. סוג הגשר המודבק המוכר ביותר הינו גשר מרילנד.
גשרי תומכה
גשרים על גבי שתלים מסוג תומכה נועדו גם הם לשיניים הקדמיות או לחילופין לאזורים שאין בהם הפעלת לחצים מאוד מאסיבית בלעיסה. אלו גשרים שזקוקים לשן טבעית סמוכה אחת בלבד (במקום שתיים), כך שהם מספקים מענה מוצלח לחלק מסוים מהמקרים.
גשרי קנטיליבר
הסוג המרכזי האחרון הוא קנטיליבר – גשר שמורכב לרוב על השיניים הקדמיות בהן מופעלים כוחות לא גדולים וככל שקיימת שן אחת בריאה לפחות בסמוך. גשר זה משלים את השן החסרה באמצעות פונטיק – שן מלאכותית, גם הוא מסתפק בשן אחת סמוכה בלבד שתושחז לצורך הנחת הכתר. גשר זה נחשב לפופולרי הודות לתוצאה האסתטית שלו ולעמידותו לאורך עשור לפחות.