שיקום פה באמצעות שתלים דנטליים מהווה טכניקה שעברה מהפכות ושיפורים רבים לאורך הדרך, עד שהתקבעה כטיפול סטנדרטי ומוצלח, הודות לשתלים בעיצוב מותאם, רכיבי שיקום מתקדמים, שיפור המיומנות הרפואית וזמינות החומרים.
ועם כל זאת, הבחירה בהליך השיקום הסופי על גבי השתל נחשבת קריטית להצלחתו, מה שמביא לבחינת ההבדלים בין גשר מוברג לגשר מודבק לאחר ההשתלה. שני סוגי השיקום לאחר השתלה דנטלית מכילים מספר נקודות שחשוב להכיר ולהבין טרם התחלת הטיפול:
שיקום באמצעות גשר מודבק
גשר מודבק מאפשר שיקום נטול לחץ למבנה הדנטלי החדש ומאפשר שחזור של רקמות חסרות על ידי הגדלה של הממד האנכי-סגרי, דבר שמסייע לשליטה רבה יותר בסגר השיניים בפה. השיקום המודבק יכול גם לספק חיפוי למקרה של שתלים שנמצאים בזווית לא מספקת ביחס למבנה מערכת הלעיסה של המטופל.
לגשר המודבק יש גם מספר נתונים שחשוב להביא בחשבון:
שיקום מודבק זקוק לדיוק מרבי ביותר, שכן במצב של הדבקה לקויה ייווצר רווח בין הדבק לכתר המבנה, שייצור בטווח הארוך נזק לשתלים ולתקינותם. בנוסף, ההדבקה עשויה ליצור שאריות של דבק מתחת לחניכיים, מה שעשוי לחולל דלקת. מצב של היחלשות הדבק לעומת זאת, ייצור התנתקות לשיקום עצמו.
שיקום באמצעות גשר מוברג
גשר מוברג לאחר ההשתלה, צפוי לספק קיבוע מוצלח עבורה, תוך סגירה טובה יותר של המרווח הבין-לסתי והסרת השחזור בצורה קלה יותר. כמו כן, ההברגה מאפשרת ניקוי ותחזוקה בטיפולים מעת לעת, לצד תיקונים, פרוצדורות כירורגיות ואף שליחה למעבדה.
נתונים שצריך לדעת בנוגע לגשר מוברג:
יצירתו של הגשר המוברג ארוכה יותר ומכאן גם יקרה יותר. בנוסף, פתח ההברגה עצמו נחשב לפחות אסתטי ביחס לגשר המודבק.
אז מי מבין הסוגים עדיף?
הבחירה בין גשר מודבק או מוברג איננה מובהקת בכל מקרה, משום שישנם משתנים רבים להביא בחשבון במסגרת שיקום השיניים. רופא השיניים יתייחס בכל מקרה לתהליך העבודה כלפי המטופל בצורה אינדיבידואלית, כך שהוא יקבע את השחזור בהתאם למצבים משתנים. נביא כעת כמה מהם לדוגמה:
- גשר מוברג עם שתלים זמניים למשך 3 חודשים ולאחר מכן ביצוע השתלים הקבועים עם גשר מוברג (מצב של העמסה מאוחרת) – לטיפולים אלה קיימות הצלחות מצוינות, בשיעור של כ-100%.
- גשר מוברג הכולל 6 שתלים בלסת העליונה וגשר מוברג בחלקה האחורי של השן לאחר 3 חודשים – טיפול שיתאים רק לחלק מהמטופלים, שאינם סובלים ממצב של חוסר יציבות בשתלים. כמו כן, בטיפול זה לא ניתן לבצע העמסה מיידית והמשמעות היא שטיפול זה לא יתאים למעוניינים בהשתלת שיניים ביום אחד.
- גשר מוברג לאחר העמסה מיידית, באמצעות שימוש בחומר אקרילי שמספק כוחות לעיסה טובים יותר, תוך הקלה על העומס בנקודת החיכוך בין השתל לעצם, דבר שמביא להצלחה גדולה יותר של הטיפול.
- גשר מודבק הכולל העמסה מיידית, דבר שנמצא כמפחית משמעותית סיכון לשברים ולחוסר הצלחה של השתלים ושרידותם לאורך זמן ממושך.
- גשר מודבק עם שתלים זמניים למשך 3 חודשים ולאחר מכן שימוש בשתלים קבועים – מתאים למי שהיגיינת הפה שלהם ירודה, למטופלים מעשנים או חורקים שיניים הסובלים משחיקה ברמה מסוימת.
בשורה התחתונה:
בבואנו לבחון מה ההבדלים בין גשר מוברג לבין גשר מודבק, ניתן לראות כי כל אחד מהסוגים צפוי להשפיע בדרך כלשהי על תוצאת ההשתלה המדויקת. כמו כן, לא קיים סוג של שיקום טוב יותר מהאחר, כך שלכל אחד היתרונות והחסרונות שלו.
יחד עם זאת, השיקום המודבק דורש נקיטה במשנה זהירות גדול בהרבה, בשל החשש מדבק שנלכד מתחת לחניכיים ושעשוי לחולל דלקת. השיקום המוברג עשוי לעורר בעיה טכנית כמו שבר או שחרור של אחד הברגים, מה שעלול ליצור סיבוך וכשלון להשתלה. כך או כך, יש לקבל ייעוץ רפואי מקצועי ממומחה לשיקום הפה ולהתאים את שיטת ההשתלה המדויקת לנתוני המטופל.